מחשבה שניה בסדרת פוסטים על החלטות הנהלה שנתקעות בשטח
כשאני שואל מנהלים למה החלטה לא מיושמת, אני שומע בדרך כלל:
העברנו מסר ברור.
הסברנו את ההיגיון.
זה כתוב במצגת.
אבל השטח לא עובד במצגות.
הוא עובד בלחץ, ביעדים, בהספק, בהרגלים.
אם החלטה לא משנה בפועל:
מה מפסיקים לעשות
מה מתחילים לעשות
ועל מה מוותרים
היא נשארת רעיון יפה.
הבעיה היא לא בתוכן ההחלטה.
הרבה פעמים היא אפילו מצוינת.
הבעיה היא שהמנגנון נשאר אותו מנגנון.
לדוגמה
איך זה נראה ביום שלישי בבוקר אצל מנהל הצוות?
מה זה עושה ללו"ז שלו?
מה הוא אמור להגיד אחרת לעובדים?
איזה מדד עכשיו יכריע לו את היום?
החלטות שלא מתבטאות במעשים נשארות ברמת הנהלה.
בתמונה: תל אביב אחרי הים.
הראש מבין מהר. היומן מבין לאט. ושם ההחלטות נתקעות.
