במסגרת תהליך ליווי אישי למנהלים סיפרה לי מנהלת שהיא מרגישה שהצוות שלה מתחיל לאבד אנרגיה וכשיש נפילה זה משפיע על כולם.
היא שאלה: איך אני יכולה להחזיר את המוטיבציה ולשמור על הגיבוש?"
בקשתי ממנה שתספר לי על רגע אחד שבו הרגישו ממש מחוברים כצוות (ולא, כשדיברו על משימות אלא כשהרגישו באמת 'ביחד'..)
היא חייכה פתאום ואמרה: "כשחגגנו הצלחה קטנה ביחד או כשהייתה לנו שיחה פתוחה מהלב, בלי מסכות. אלה הרגעים שאני מרגישה שהם באמת איתי."
ופה טמון הסוד: צוות לא מתחבר דרך משימות. צוות מתחבר דרך משמעות!
אז איך יוצרים את זה ביום-יום?
- יצירת שגרות צוותיות – ישיבות קצרות לשיתוף בעדכונים והצלחות, ורגעי השראה הדדיים שמובילים ומחברים עובדים
- חיזוק השייכות והמשמעות – להראות לכל אחד מהצוות איך עבודתו משפיעה, לשתף בהחלטות ולשמור על שקיפות
- למנוע שחיקה לפני שהיא מגיעה – לתת הכרה על הצלחות, להפחית עומס אחרי תקופות אינטנסיביות ולשמור על איזון עבודה-חיים
- חיזוק הקשר החברתי – 'ליצור' רגעים לא פורמליים, עבודה בזוגות ושיחות אישיות לחיבור עמוק יותר
- ביטחון פסיכולוגי – לדאוג שכל חברי צוות ירגישו בנוח להביע דעה, לשתף רעיונות, ולדון בטעויות ללא חשש משיפוטיות או תוצאות שליליות
- לזכור את ה"למה" – להזכיר לצוות שוב ושוב למה הם עושים את מה שהם עושים. חיבור לערכים של הארגון, כתיבת אמנת צוות. כי כשיש משמעות יש אנרגיה!
בסוף הפגישה היא אמרה לי שהיא יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות: "זה לא רק עבודה, זה הקשר שלנו ובינינו. אני הולכת להחזיר את זה".
והיא ממש צודקת!
לא מחכים שהמוטיבציה תחזור לבד – כמנהלים, אנחנו חייבים לבנות אותה דרך חיבור אמיתי.
*בתמונה יחד עם שלגיה. נכון, לאחרונה היא כבר לא כזו פופולרית, אבל היי, אם תסתכלו טוב, תראו שזה בכלל הבן שלי..🤙🏼
