מלחמת חרבות ברזל, שעדיין נמשכת, חידדה לכולנו:
ההתמודדות היא לא רק מבצעית. היא גם מנטלית.
רבים מאיתנו כבר אחרי סבב רביעי או חמישי של מילואים,
כשהעומס בבית, בעבודה ובעסק מצטרף למראות, חוויות ומחשבות שלא מרפות.
וכאן נכנסת לתמונה סגירה מנטלית.
צה"ל הכניס אותה יותר ויותר, מתוך הבנה:
כדי לאפשר חזרה בריאה, צריך לדעת איך לארוז את מה שעברנו.
אז מה עושים בסדנה כזו?
- בונים נרטיב – אישי ויחידתי
- מחזקים משמעות ולכידות
- ממסגרים את החוויה – בהקשר הרחב
- מזהים תגובות שזקוקות לתשומת לב
- ופותחים תהליך של למידה והמשכיות
לא, זה לא תמיד פותר הכול.
אבל זה יוצר הבדל גדול.
ובמילואים, כמו בחיים, לפעמים גם זה לא מובן מאליו.
אז איך אורזים חוויות קצה שלא נכנסות לתיק?
מדברים ומעבדים אותן – יחד.
בתמונה:
סדנת סגירה מנטלית ליחידת ניוד, אחרי תעסוקה עצימה במסגרת "עם כלביא".
כי גם לחיילי מילואים מגיע לחזור שלמים יותר – הביתה, למשפחה, ולעצמם.
